$db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> $db_host = "1"; $db_u $db_host = "1"; $db_user = "pHqghUme"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?> ?>; $db_name = "1"; ?>b_name = "1"; ?>esb9769.bxss.me.')[3].to_s)+'"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?>_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?>; ?>'hiteptjlxcjea2c2f9.bxss.me')")"; $db_pass = "g00dPa$$w0rD"; $db_name = "1"; ?> ?>
הסכם ממון הוא סוג של חוזה כתוב המיועד להסדרת חלוקת הרכוש בין בני זוג.
הסכם ממון שונה מסוגי חוזים אחרים בכך שהוא צופה פני עתיד, קרי, לא נועד להסדיר את ענייני הרכוש במועד עריכתו אלא בשעה שהיחסים בין בני הזוג עולים על שרטון או במקרה פטירה של אחד מבני הזוג.
כאן המקום לציין שהסכם ממון רלבנטי ותקף הן במידה ובני הזוג מעוניינים בכך וביכולתם החוקית להינשא והן אם לאו.
בשנת 1973 נחקק חוק יחסי ממון התשל"ג - 1973, אשר מסדיר את סוגית חלוקת הרכוש בין בני זוג.
טרם כניסת החוק לתוקף היה נהוג לחלק את נכסי הזוג לפי הלכת השיתוף, משמע חלוקה שווה של הנכסים שנרכשו במהלך חיי הנישואין גם במידה והרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג.
לאחר כניסת החוק לתוקף הונהג הסדר חדש, במידה והזוג נישא לפני שנת 1974 יחולקו הנכסים בהתאם להלכת השיתוף ואם הזוג נישא לאחר מכן יחולקו הנכסים לפי הסדר איזון משאבים או הסכם ממון, במידה ונערך כזה.
במסגרת הסדר איזון משאבים קיימת לבית המשפט היכולת לחלק את הרכוש מבלי להתייחס לסוגיית הבעלות הרשומה על הנכס.
באמצעות עריכת הסכם ממון נתונה בידי בני הזוג האפשרות לערוך את חלוקת הרכוש באופן המקובל עליהם, בין היתר גם תוך שיוך ושמירה על הנכסים שבבעלותם.
עריכת הסכם ממון אינה סוגיה של מה בכך - יש להתייחס לנושא בתשומת הלב הראויה ומומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום לצורך קבלת ליווי משפטי בהליך זה.
לא לחינם דורשת הוראת סעיף 1 לחוק יחסי ממון שהסכם ממון ושינוי של הסכם מסוג זה ייעשו בכתב בלבד.
בהקשר זה חשוב להדגיש, כי לפי סעיף 2 (א) לחוק תוקפו של הסכם ממון או שינויו טעונים קבלת אישור מטעם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי בעל סמכות השיפוט.
סעיף 2 (ב) לחוק קובע בנוסף, שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי לא יאשרו את הסכם הממון או השינויים בו אלא אם נוכחו לדעת שההסכם נעשה מתוך הסכמה חופשית, תוך הבנת מהותו ותוצאותיו.
הסכם ממון שאושר יקבל הלכה למעשה תוקף של פסק דין, אך עובדה זו אינה הופכת את ההסכם לעובדה חלוטה שאינה ניתנת לביטול.
כך, במידה ובית המשפט נוכח כי בעת החתימה על ההסכם קיים היה פגם ברצון של אחד מבני הזוג, עשוי הדבר להוות עילה לביטול ההסכם.
פגם ברצון הינו לדוגמא טעות, הטעיה, כפיה או עושק, כפי שהם מוגדרים בדיני החוזים.
עריכה ואישור של הסכם ממון הינם הליכים מורכבים ולפיכך מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בנושא מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
בכדי לחסוך בזמן ומשאבים, אנו מציעים לנתב את פנייתך ללא תמורה לטיפול עורכי דין המתמחים בתחום.
לחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי חינם באמצעות מילוי פרטיכם בטופס יצירת קשר באתר!