המצב השכיח ביותר בו עולה הצורך לפנות שוכר, מתרחש כאשר מסתיימת תקופת השכירות שהוסכמה בין הצדדים לחוזה השכירות, אולם השוכר אינו מפנה את הדירה או שאינו משלם את דמי השכירות ושוהה בנכס בניגוד לרצון הבעלים ולמוסכם בחוזה.
במקרים אחרים תקום למשכיר נכס מקרקעין הזכות לפנות את השוכר, וזאת בנסיבות בהן השוכר מפר את הסכם השכירות באופן יסודי.
כך למשל, מרבית חוזי השכירות קובעים כי השחתה והזנחה של הנכס מהווים הפרה יסודית של החוזה, המאפשרת למשכיר לסיים את תקופת השכירות לאלתר ובאופן חד צדדי.
חוזי שכירות רבים מכילים סעיף המקנה למשכיר את הזכות להשתמש בכוח על מנת לפנות את השוכר מהנכס שבבעלותו, כאשר ברוב המקרים סעיף זה אף מאפשר למשכיר לפנות מהדירה את המיטלטלין של השוכר.
המקור החוקי לשימוש בסעיף זה הוא חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969, אשר קובע כי במידה ואדם תופס מקרקעין שלא כדין, הרי שמי שמחזיק בהם כדין רשאי להוציאו מהמקרקעין תוך הפעלת כוח סביר.
אולם, הסעיף האמור בחוק המקרקעין אינו חל על מערכת היחסים שבין שוכר לבין נכס מושכר, היות והשוכר תפס את המקרקעין כדין מכוח ההסכם שנחתם בינו לבין המשכיר.
לאור האמור קבעו בתי המשפט כי סעיף השימוש בכוח הנכלל בחוזי שכירות הינו בלתי חוקי ואין למשכיר כל זכות לעשות דין לעצמו. פרט לכך, בתי המשפט אף נוטים לחייב את המשכיר בפיצוי השוכר במקרים של שימוש בכוח לצורך פינויו, כפי שנפסק בהליך ת"א 12058/07 גודניאן נ' דדוש.
כיום, דרך המלך לפינויו של שוכר הינה הגשת תביעה לבית המשפט בעל הסמכות המתאימה, במסגרתה יבקש המשכיר להוציא צו לפינוי השוכר מהדירה.
בעבר, הגשת תביעה לפינוי מושכר בוצעה במסגרת סדרי הדין הרגילים, עובדה אשר סרבלה את ההליך ויצרה חוסר צדק כלפי המשכירים.
במצב דברים זה חלפו חודשים רבים ולעיתים אף שנים עד שהתקבל פסק דין בעניין תביעתו של המשכיר והוצא, בהמשך לכך, צו לפינוי המושכר.
השוכרים נהגו לשהות בדירה, נשוא התביעה לכל אורך ניהול המשפט, זאת מבלי לשלם דמי שכירות ו/או מיסים עירוניים, כך שמלבד חוסר צדק נגרם למשכירים נזק כלכלי ממשי.
נוכח האמור, שונו בחודש דצמבר 2008 ההליכים הנוגעים לפינויו של שוכר, זאת באמצעות תיקון תקנות סדר הדין האזרחי והתוויית הליך מקוצר יותר לתביעות פינוי מושכר.
על פי ההליך החדש, על התובע להכתיר את תביעתו בכותרת "תביעה לפינוי מושכר", במסגרתה הוא רשאי לתבוע את סעד הפינוי בלבד. זאת, מבלי לפגוע בזכותו לתבוע סעדים כספיים בעתיד באופן נפרד.
בכדי לזרז את הטיפול בהליך, על התובע לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים הנוגעים לתביעתו, לרבות תצהיר עדות ראשי, אשר בסדר דין רגיל מוגש רק בשלב מאוחר יותר של ניהול ההליך.
עוד קובעות התקנות, כי על בית המשפט מוטלת חובה לקבוע דיון ראשון בתביעה לא יאוחר משלושים ימים מהמועד להגשת כתב הגנה על ידי הנתבע.
שינויים אלה הובילו לכך שפינויו של המושכר הפך להליך מהיר, יעיל וצודק יותר מבחינת המשכיר.
במידה ונקלעת לסיטואציה בה השוכר בנכס המצוי בבעלותך אינו מפנה את המושכר ומפר בכך את חוזה השכירות, הקדם לפנות אל עורך דין מקרקעין.
לצורך כך, אנא מלא את פרטייך בטופס יצירת קשר המופיע באתר, ופנייתך תנותב ללא תמורה לטיפול עורך דין מומחה בהגשת תביעות מסוג זה.
לחץ כאן לקריאה בנושא רכישת נכס מגורים
לקבלת סיוע אישי מטעם עורך דין מקרקעין, לחץ כאן:
יעוץ משפטי חינם
